תרבות אירופית

התחלפו להן כבר כמה וכמה מורות לצרפתית בשיעורי ערב שאני לוקח - כולן היו נחמדות פחות או יותר, מורה מחליפה אחת היתה אפילו ממש יפה(כן כן, המורה הצרפתית הכוסית - זה ממש היה לקוח מהדמיון של... של... מישהו). המשותף לכולן היה אחד - כולן היו מקללות כמו מלח רוסי שיכור שנתקע לו הכסף במכונה של הבמבה. בהתחלה זה היה קצת מפתיע - בחורה נעימה לכל הדעות שאומרת את המקבילה הצרפתית לFUCK כל מילה שניה, כאילו היא ברוס ויליס במת לחיות, אבל לא באותה סיטואציה של חיים ומוות ומלחמה דלת-אל-דלת מול טרוריסטים, אלה בסיטואציה רק קצת יותר נעימה, של שיעור, שבו הדבר היחיד שנשחט, מרוטש, מושפל, נגרר בבוץ, מבוצע ומבוקע, זו הגופה הנרקבת של השפה הצרפתית. ובכל זאת.
המורה החדשה שלי לא מקללת. קורין היא מה שנקרא בצרפתית cultivé - יענו יודעת הרבה על הרבה דברים ומאוד מנומסת ונחמדה, וכשהיא מדברת צרפתית אני מבין הכל, אינדיקציה ברורה לכך שהצרפתית שלה ברמה מאוד גבוהה. אינדיקציה נוספת לכך התקבלה בשיעור הראשון בקורס החדש, שבו שיחקנו במשחק המפורסם של "איך זה במדינה שלך?". המשחק, למי שאף פעם לא למד צרפתית, מתחיל בזה שהמורה אומרת משהו כמו "בפריז יש הרבה מוזיאונים מפורסמים - איזה מוזיאונים יש בחור שאתה באת ממנו?" ועל התלמידים המסכנים נגזר "לפרסם" את מקום היוולדם בצרפתית שבורה. זה אף פעם לא נשמע טוב, ועוד לא עשה לי חשק לבקר באף אחת מהמדינות המתוארות ("בספרד יש בנינים יפות. יש שמש ודברים לילה"). (בקטע של המוזיאונים המלצתי כמובן על יד-ושם, לכבוד הצעירה הגרמניה החדשה בקורס, שהיתה קצת יותר מדי נינוחה לטעמי). אבל אני סוטה. קורין הוכיחה את הידענות שלה בשלב ה"איזה אנשים מפורסמים יש ברפובליקת הבננות שממנה נשטפתם אל עבר חופי צרפת שמש התרבות?". אוקיי, איטליה זה קל (האיטלקי לא היה חייב להזכיר את כ-ל הציירים ברנסנס. אוקיי, זה היה באיטליה, הבנו. אפשר לעצור במיכאלנג'לו.), וגם ספרד היה פשוט (למרות שפרנקו היתה בחירה ראשונה מעניינת מבחינתה של הספרדיה). את הסלבס שגרמניה הביאה לנו עדיף לא להזכיר. אבל מה שהפתיע היה השוויצרית שהתקשתה לציין אפילו ידוען אחד משוויץ. מהר - יש לכם אחד? אני הצעתי את ברנולי, שאף אחד מלבד קורין לא הכיר. רציתי לעלות ללוח ולהראות להם את התפלגות ברנולי, שידעו מה הם מפסידים. אפילו השוויצרית לא ידעה מי זה (מסקנה - עם גילית משפט מתמטי טוב, אל תמכור אותו לצרפתי). קורין שלפה גם את קרל יונג, וגם את פדרר(!!) שפיספסנו. כשהגיע תורי מיד שלפתי את התותחים הכבדים: יצחק רבין. שמעון פרס. "הם זוכים פרס של שלום". החדר התמלא בפרצופים משתוממים. שוויץ חושבת שאולי היא שמעה פעם על פרס. אוקיי... אולי אני מכוון גבוה מדי. "דנה אינטרנשיונל? היא גבר והיא אשה. היא מנצחת אירוויזיון תחרות." גרמניה מהנהנת, אבל אני קולט מבטים של חוסר הבנה ורחמים מצד שאר חברי האיחוד האירופי. אורי גלר? מייק ברנט? ואנונו??? כלום. לא מבינים כלום האירופאים האלה. כמו לדבר עם ברברים בג'ונגל.

אפילו קורין המתורבתת לא מכירה את ואנונו.
זה לא פלא שעוד לא צירפו אותנו לאיחוד האירופי. החינוך שם פשוט עוד לא ברמה מספקת.

אין תגובות: