והנה קטע מKICKING AND SCREAMING שלו (לא מצאתי את "אייס הר דיוס!" :):
SO IT GOES...
איזושהי חברה הציעה בתור תעלול שיווקי לחלק כסף מזומן (ממש כך) באמצע הרחוב בפריז. הבטיחו 40,000 יורו בשטרות.
את ההמשך אתם יכולים לנחש - הרבה מאוד אנשים מגיעים. המזומן מבושש להגיע. אנשים מתעצבנים. החברה מודיעה שיש יותר מדי אנשים ולא מחלקים כסף. הקהל מתפזר לביתו מאוכזב.
כל הניחושים נכונים חוץ מהאחרון. כי אם אתה חי בפריז, תמיד צריך להיות מוכן לאיזו הפיכה/אינתיפאדה קטנה.
(רק אציין שהמקום בו כל זה מתרחש הוא השאמפ-דה-מארס - אחד הגנים ליד מגדל אייפל - באחד מהרובעים היקרים בפריז)
ואחרי זה אנשים שואלים אותי למה יש לנו 2 אינטרקומים ודלת בגובה 4 מטר בכניסה לבנין.
איך שהבלוג נראה
אני יודע שלא אכפת לכם, אבל הסיבה שהבלוג הזה מחליף את איך שהוא נראה כל שבוע זה לא בגלל שדעתי קלה כמו עלה סתווי נידף בבריזה פריזאית, אלא בגלל שBLOGGER הוא מעשה ידי השטן. קשה להאמין שזה בבעלות גוגל.
רעיון: חויית אינטרנט פסיבית
אז הרעיון הזה מתחיל מרעיון על אתר, שהייעוד שלו עדיין TBD, שבו נרשמים בקבוצות גדולות - בניגוד לאקסיומה האינטרנטית של אימייל1+סיסמא1. ניסיתי לחשוב קצת על מה אפשר לעשות במקום כזה, וזה הוביל אותי לחשוב על שאלה גדולה יותר - מה בעצם יש לקבוצה של אנשים לחפש ביחד על מחשב אחד? המממ... בואו נכנס יחד לתוך ארנב.
המחשב האישי, באמת אישי מאוד. בודד אפילו. כל חויית המחשב האישי היא די בודדת - מסך אחד, עכבר אחד וכו' (בניגוד למכשירים אחרים כמו פלייסטיישן). אין כמעט שום אפשרות לשני אנשים להנות ביחד ממחשב אחד - מלבד אולי דברים שוליים שקשורים בעבודה. אני זוכר שפעם, משחקים ישנים עוד היו משחקים שני אנשים ביחד על מקלדת אחת (אולימפיאדת קיץ!), וגם זה לא ממש עבד. כל הרעיון הזה נזנח לגמרי. למה אין אפשרות לחבר שני עכברים לאותו מחשב (שמנחים פוינטרים שונים)? אפילו לבד הייתי בשמחה גולש עם שני עכברים(פי שניים קליקים!).
טוב אז אם המחשב הוא אישי, אז האינטרנט הוא סופר-אישי. מישהו פעם ניסה להסתכל על מישהו אחר גולש באינטרנט והחזיק מעמד יותר משתי דקות? זה כמו להתקלח עם בגד-ים. אוקיי, אז הסיבה שזה משעמם היא לא כל-כך מסתורית - מן הסתם האינטרנט הוא אינטראקטיבי ומי ששולט בלאן גולשים ומה רואים נהנה, ומי שיושב מאחורה יכול רק לבהות בחוסר-אונים. הדבר היחיד שאנשים עושים ביחד באינטרנט הוא לצפות בוידאו. הסיבה, אני חושב, זה שיו-טיוב, טלוויזיה, היא פעילות פסיבית לחלוטין - לוחצים פליי, ומורידים את היד מהמאוס (אם יש עוד אנשים איתך).
אבל באינטרנט יש הרבה תוכן. הרבה יותר מאשר מר טוילט. האם יש דרך להנות משאר האינטרנט בצורה פסיבית? בלי הכוונה? כלומר בשביל שלושה אנשים לשבת בסלון, להדליק את המחשב, ללחוץ על כפתור "גלוש באינטרנט", להישען אחורה על הכורסא, ולהנות? זה יהיה SOCIAL, ולא במובן הריקני של טוויטר או פייסבוק. זאת גם תהיה "גלישה", במובן האמיתי של המילה - חוסר מאמץ מצד הגולש, וכח חיצוני שמנייד אותו ממקום למקום. לכל הפחות זה יפנה יד נוספת לאוננות.
אבל איך עושים את האינטרנט פסיבי?
אני חשבתי על כמה אפשרויות:
1. גלישה באוטו-פיילוט - ממש כמו שזה נשמע. אתה פותח BROWSER, שם באוטומטי, והוא מתחיל לגלוש.
- אבל אלוהים!! כל אחד מאיתנו הוא פתית שלג יחיד-במינו שגולש רק באתרים הכי ייחודיים!!
תשובת אלוהים: אהם... באמת? לבדוק מייל וחדשות נחשב ייחודי? אני מעריך ש- 90% מהאתרים שאנחנו גולשים בהם ביום יום הם בדיוק אותו דבר. ואת הבחירות של המאמרים שאנחנו עושים בתוך YNET תוכנה מוצלחת יכולה ללמוד תוך שבוע. שאר האתרים מגיעים גם ככה מפייסבוק/אימייל וכו'.
- אבל אלוהים!! אתה מוציא מהאינטרנט את כל העניין!! כל הקטע בגלישה זה לבחור בזמן הגלישה את התוכן שאתה רוצה!!
תשובת אלוהים: אהם... ממש לא. לבחור את התוכן שאני רוצה זה עניין מתיש ומעייף. לגלוש באינטרנט בלי ידיים זה סטייל. התוכנה תדע כמה זמן להישאר בכל אתר על סמך ניסיון קודם. התוכנה תדע אם אתה אוהב לקרוא אתה הטוקבקים, וכמה. היא תדע לגלוש באינטרנט יותר טוב ממך. ואם פיספסת משהו? לא נורא! בשביל זה אנחנו באינטרנט, ארץ התוכן האינסופי. זה יהיה במו לצפות בטלוויזיה... אפשר לפספס כמה דקות, או אפילו להתחיל לצפות במשהו מהאמצע.
- אבל אלוהים!! אתה רוצה להפוך גם את האינטרנט לפסיבי!! החברה המערבית כבר שמנה מספיק!!
תשובת אלוהים: אנחנו אפילו לא מגרדים את תחתית צנצנת המיונז המטאפורית שלנו מבחינת השמנת יתר.
אפשר אפילו לדמיין דברים יותר ספציפיים, כמו "ערוצי גלישה" - לגלוש רק לסרטונים מצחיקים, לגלוש רק לחדשות, רק למאמרים וכו'.
2. אתרים בתנועה.
אפשרות אחרת היא לאו דווקא גלישה אוטומטית, אלא דווקא נשארים באתר אחד, אלא שהאתר הזה משתנה כל הזמן. זה קיים כבר היום אבל ממש בקטנה - כשנמצאים בעמוד הבית של האפינגטון פוסט אחת לכמה שניות המאמרים ש"מתעדכנים" עוברים לרקע צהוב. למה שהמאמרים לא יתחלפו לייב גם כן? באתר המדובר של יוניקלו הלינקים (דוגמנים) יוצאים ונכנסים מהמסך כל הזמן. כל אתרי התוכן צריכים משהו כזה + הצגת תוכן. ואז אפשר להישאר באתר אחד 20 דקות, לא להקליק בכלל, ולהיות מבודרים מה שנקרא.
אז זה הרעיון... יש שיגידו שזה חזון של עצלנים ומאוננים. ואני אומר - מישהו צריך לדבר בשמנו.
אהבות והסתייגויות אפשר לרשום למטה... אלוהים קורא את התגובות שלכם.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
רשומות
