החג של החגים

בימים האחרונים קיבלתי הרבה פידבק על הבלוג, ומאיפה שאני יושב, נראה לי שהבלוג שלי הוא אחד הדברים הכי מדוברים בארץ. למעשה אני די בטוח שהוא הדבר השני הכי מדובר אחרי בובליל. זה לא מפתיע בהתחשב בזה שקראתי השבוע שהוא נהיה ראש ממשלת ישראל. (כמו שאתם ודאי יכולים לדמיין לכם, בכל ראשון בבוקר אני נהנה לשבת על הכורסא ליד תנור החימום, ללבוש את הפנטופל שלי, ולעיין בעיתונים ובמגזינים של אקטואליה מקומית, תוך נישנוש קוראסונים וקריאת "מרד!", "פוטאן!" ו"קונרי!".)
ובכן, אני מודה שאיני מכיר את הבובליל הנ"ל כלל, אני מאחל לו הצלחה בתפקיד החדש, אבל ממה שהבנתי הסיבה שהוא מספר אחת זה הוולגריות הבלתי מתפשרת שלו. כל מי שמכיר אותי יודע שאני תמיד מוכן לרדת יותר נמוך, ולכן במאמץ לצמצם פערים אני אשתדל להיות קצת יותר פרימיטיבי היום.

בשבועות האחרונים פריז קושטה באורות לכבוד חג הקריסמס. הגלרי לפאייט והשאנז-אליזה התכסו בניאונים, אבל הלהיט השנה זה אורות מנצנצים בסטייל מה ששמו על מגדל אייפל- יענו הרבה מאוד אורות שכבים ודולקים במהירות רבה. רוב הכיכרות נראות בלילה כמו חלום הבלהוט הנורא ביותר של חולי אפילפסיה. כל ערב שאני חוזר מהעבודה אני רואה אנשים מפרכסים ומקיאים על המדרכות, עם אותו קצף לבן מפורסם בזוית הפה. מי שמצליח להתמודד עם הבחילה צריך להתמודד עם הסינוור, ומי שמצליח לראות משהו נהנה מהקסם המיוחד של פריז.

אם זה לא מספיק, פן נוסף של החג הוא שירי החג המושמעים בכל החנויות. השבוע הלכתי לקניות בסופרמרשה, והושמעה בו (אני לא צוחק) הגרסא הזו לג'ינגל בלז: http://www.deezer.com/track/154805.
מי שחושב שאפשר לעשות קניות באוירה כזו, אני קורא לו לנסות לקרוא את שארית הפוסט הזה עם השיר הזה ברקע. האם הפריזאים אוהבים את זה? מהפנים הסגורות של האנשים שקנו איתי לא למדתי כלום. בכל מקרה מצאתי את עצמי קונה 5 ליטר אקונומיקה וסמרטוטים.

אם נעבור לפסים קצת יותר אישיים, אז עברנו דירה... והיא ממש מגניבה ובקרוב יהיו תמונות אני מבטיח אם רק אי פעם יהיה לנו אינטרנט שם. בינתיים יש לנו רהיטים מאיקאה עם שמות כמו ANEBODA, BILLY ו-LERBERG - מה שהביא אותי לחשוב על סטארט-אפ (עוד אחד!)- חנות כמו איקאה רק שכל השמות של הרהיטים זה שמות יהודים: GOLDSTEIN, RABINOVICH, ואולי אפילו מיטת SHTIGLITZ. מי שתוהה למה אין פה שמות מזרחיים שישאל את עצמו אם הוא מוכן להתרחץ עם BOUBLIL. אני אישית חושב שהשמות היהודיים נותנים קסם ייחודי לרהיטים, ובכלל סלון קומפלט יכול להשמע כמו משרד עורכי-דין - STEIN, STEIN & GOLD.
לדעתי יש פה משהו.

טוב אני אתן לזה כמה שניות לשקוע.

מחרתיים אני בהופעה של אוי דיוויזן - אתם יודעים, כי צריך לנצל את זה שאני בפריז!
ובינתיים מועדים לשמחה...